הגענו ליחידה ומשם ישר לחדר החקירות. התחלתי לחקור.
"שלום, קוראים לי אייל לוי, אני חוקר של יחידת "יהלום" ,מרחב מתן" הצגתי את עצמי לפניו, "איפה תומס נמצא לדעתך?"
"לא יודע, הוא עושה מה שהוא רוצה" השיב.
"אתה יודע איפה הוא, אתה שיתפת איתו פעולה"
"אני לא יודע" אמר, "הוא ברח"
"תראה, עם העזרה שלך אנחנו יכולים למצוא אותו. תסביר לי עכשיו את מה שאתה יודע או שתחכה לכתב אישום על שיתוף פעולה בביצוע פשע וייפתח לך תיק פלילי במשטרה. זה מה שאתה רוצה?"
הוא שתק.
"זה מה שאתה רוצה?" חזרתי.
"אם הוא ידע על זה הוא יהרוג אותי"
"הוא לא ידע שאתה זה שעוזר לנו. אתה עוזר לי או לא?"
"אני לא יכול!"
"אם אתה לא עוזר לי אתה תלך למעצר"
"לא יכול! הוא ידע שזה אני, אתה לא מבין?"
"הוא לא ידע שזה אתה"
"מאיפה אתה יודע את זה, אה?! מאיפה אתה יודע?!" צרח.
"תשמע, דן" הרגעתי, "הוא לא ידע. כל מה שאתה צריך לעשות זה לספר לי מה שאתה יודע"
הוא קצת היסס.
"אם הוא ידע הוא ינקום בי"
"הוא לא ידע, אתה יכול להירגע. אתה מוכן לשתף פעולה?"
"לא" ענה בהיסוס, "לא יכול"
"אוקיי"
הכנסתי אותו למעצר, תא קטן שדומה לכלא עם מצלמות שנמצא במרתף היחידה. ישבתי בחדר סמוך וצפיתי במצלמות. הוא ישב על הספסל הקטן ולא דיבר. עידן נכנס לחדר והביט בי ובמצלמות.
"תכניס את המדובב" הציע.
"מי זה המדובב?" שאלתי.
"קוראים לו דניאל מאירסון, הוא עוזר פה, הוא מדובב חשודים. לקרוא לו?"
"כן"
לאחר רבע שעה אותו דניאל הגיע. דניאל הוא סוג של שחקן. מכניסים אותו למעצר בכאילו והוא שואל בכוונה את העצורים האמיתיים כל מיני שאלות. המשחק התחיל.
"תיכנס" פקד עידן, דחף קלות את דניאל לתא המעצר וסגר את הדלת בחוזקה.
לאחר מספר שניות דניאל התחיל לדבר קצת עם דן. דניאל בכוונה השתמש בדיבור עברייני כבד. הוא הלחיץ את דן בכוונה, עד שדן לא יכל לשבת יותר בשקט.
מקווה שאהבתם:)
המשך - היום:)
המשך יום נפלא:)


