עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אודות

אוהבים לקרוא סיפורים מעניינים ומטורפים? הגעתם בדיוק למקום הנכון!
כאן תמצאו את כל הסיפורים החמים, המעניינים והמטורפים שיש!
בכל שבוע תמצאו בבלוג המון סיפורים מוזרים, מצחיקים, מטורפים ובעיקר מעניינים:)
בנוסף, אני כותבת בבלוג סיפור, סיפור מותח ומרתק על יחידת חקירות של משטרת ישראל.
נ.ב.: כל השמות שאני מחברת בסיפור הם דמיוניים ואני לא מתכוונת לפגוע באף אחד!
(הסבר על הדמויות נמצא למטה מצד ימין, מתחת ל"חוקים של הבלוג".)
מקווה שתהנו בבלוג שלי:)
דרך אגב, אתם מוזמנים להיכנס לבלוג מגניב בטירוף של חברה טובה שלי העוסק בסיפור פנטזייה מותח:)
הכתובת:
bloggergirl.bloger.co.il/
חברים
Wendy
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
ארכיון
על הדמויות בסיפור:
תומר סולומון - חוקר מצטיין בשב"כ. לאחר שירותו הצבאי בחיל המודיעין הלך ללמוד ולהסתובב בעולם במשך 3 שנים. חזר לעבוד במשטרת ישראל בתור חוקר ביחידה. בן 27.

מיכל אפלברג - רכזת היחידה. חוקרת רצינית ומנוסה, בעלת ותק ארוך טווח בתחום. סגניתו של מפקד היחידה יואל שרון. אוספת נתונים על מקרי רצח ופשע מיוחדים וקשים במיוחד, שהיחידה צריכה לפתור. בת 32.

יואל שרון - מפקד היחידה. עבד שנים רבות במודיעין ובשב"כ. הקים את יחידת החקירות. בן 40.

עידן הראל - חוקר סמוי שעובד יחד עם יונתן. צורף ליחידה לאחר שעזר לתפוס חבורת מחבלים שתכננה פיגועים בארץ. בן 24.

יונתן אוחיון - החוקר הסמוי הצעיר ביותר ביחידה שעובד יחד עם עידן. צורף ליחידה לאחר שסיים בהצטיינות קורס חוקרים. במקום לשרת בצה"ל עובד ביחידת החקירות לאחר שעזר לתפוס חבורת סוחרי סמים בתקופת התיכון. בן 19.

מורן אוסטרובסקי - מצטרפת ליחידה באחד הפרקים. מתלמדת ביחידה והחלה ללמוד בקורס חוקרות. שאפתנית מאוד. בת 22.

עמוס אזולאי - מדובב של המשטרה. מופיע בכמה וכמה פרקים. עוזר ליחידה מפעם לפעם בהוצאת מידע מהחשודים. בן 38.

נדב רומנו - אחראי על מערך הלוגיסטיקה ולארגון ביחידה - דואג להסעות לבתי המעצר, לצווים, לארגון ולמחשבים. בן 29.
קצת עליי:
היי, אני שמחה שהגעתם לבלוג שלי ^^
אני בת 18, מלש"בית לפני גיוס.

אוהבת לכתוב סיפורים על משטרה ושוטרים, זה תחום שמאוד מאוד מעניין אותי.

אני יודעת ואוהבת לעזור לאנשים בבעיות, ואפשר להגיד שיש לי ניסיון, אז אם בא לכם להתייעץ בתגובות, לשאול, לדבר... אתם מוזמנים.

ו....זהו,
היה נעים להכיר.
תבואו לבקר :)

החוקר (פרק 26) - מחפשים את הגנב!

17/11/2012 11:57
מותק:)
סיפור חדש - החוקר
 

התעוררתי בשעה 7:23 בבוקר לקול נפץ רחוק. הדלקתי טלוויזיה והאזנתי לחדשות. מלחמה בפתח, מבצע "עמוד ענן" יוצא לדרך. רק עוד מלחמה, זה מה שחסר לנו... התארגנתי, הוצאתי את אנג'ל המתוקה ונסעתי ליחידה.

מיכל ויונתן נסעו ביחד עם המשטרה לגן כדי לחקור עוד קצת בשטח, לחפש ראיות וכדומה. עידן ואני חיכינו לרותם שצריכה להגיע בקרוב.

"אני מקווה שהיא תגיע" אמר לי עידן.

"אם היא לא תגיע אני תולה אותה על עץ" סיננתי בשקט.

חיכינו וחיכינו, מסתבר שהיא איחרה ב-10 דקות. יש לי הרגשה רעה בקשר למה שיקרה.

"למה איחרת?" שאלתי ושילבתי ידיים.

"אה.. סליחה, היו פקקים.." היא לא רצתה להתעמק בעניין.

"טוב. אנחנו ניסע אחרייך עכשיו. תני לי את הנייד שלך, הוא יהיה אצלי בינתיים, אני נותן לך אחר" הסביר עידן ונתן לרותם פלאפון קטן.

אני ועידן נסענו אחריה ברכב המשטרתי. הנסיעה הייתה ארוכה ומייגעת, 3 שעות של נסיעה.

"לאן היא חושבת שהיא נוסעת?! אנחנו עוד שנייה בגבול!!" צעקתי.

"אם היא עושה לנו בלגן אני לא יודע מה אני עושה לה" אמר עידן.

היא הגבירה מהירות. לא עמדנו בקצב. יצאנו במהירות.

רצתי בכל האיזור, מנסה למצוא את הבחורה המתוחכמת. עמדתי מאחורי גדר ושמעתי קול של אדם מתנשף. הסתובבתי אחורה. זו הייתה היא.

"חשבת שתצליחי לברוח ממני?!" תקפתי, "בואי, עכשיו אני לא זז ממך אפילו סנטימטר!"

עידן נתן לי את הנייד שלה נכנסתי לרכב שלה. היא ישבה בצד הנהג, ואני "שכבתי" במושב האחורי כדי שלא יראו אותי, חמוש באקדח טעון.

לפתע צלצל הנייד של רותם. המספר היה חסום. החלטתי לא לענות. כפי שציפיתי, המספר החסום היה של תומס והוא אפילו השאיר הודעה במשיבון:

"רותם, נשמה שלי, אני אוהב אותך. אנחנו נצליח לעבור את זה ביחד. אל תדאגי לי, אני נמצא במקום הסודי והבטוח שלי"

"מה זה המקום הזה?" שאלתי בחשד.

"לא יודעת"

"תתקשרי אליו ותשאלי אותו. שימי על רמקול"

היא צייתה.

"הלו?" שאלה רותם.

"רותם?" שאל תומס והמשיך, "רותם! אני נמצא במקום הסודי שלי. אל תגלי לאף אחד איפה אני נמצא. אפילו לא לשוטרים האלה"

"איזה מקום?" שאלה אחרי שסימנתי לה לשאול.

"את עם שוטרים נכון?" שאל וניתק ללא המתנה לתשובה.

"איזה מקום זה?" שאלתי.

היא התחילה לבכות.

"נו איזה מקום זה?! אל תפתחי לי ברזים עכשיו, לא יעזור לך. אל תדאגי, אני מחכה לסימן ממך ואז אנחנו פושטים על המקום"

שכנעתי אותה להמשיך לנסוע.

"הלוואי שתמות! אני שונאת אותך! אתה שטן!!" צעקה קללות קשות.

"אני מציע לך להתייחס קצת יותר טוב לבנאדם היחיד כאן שאכפת לו ממך!"

 

מקווה שאהבתם:)

המשך - הערב / מחר:)

המשך יום שקט ורגוע לכל עם ישראל ובמיוחד לתושבי מרחב דרום!

תהיו חזקים! לבנו איתכם! תמשיכו להיות גיבורים!

17/11/2012 13:35
יפה!
Wendy
18/11/2012 18:09
חחח וואו! ממש אהבתי, קודם זה שהסיפור שלך בנוי גם על מציאות,
וזה אפילו קצת מצחיק "אל תפתחי לי ברזים עכשיו" ות׳אמת? אפילו "אתה שטן" קצת הצחיק אותי..
כמו תמיד מותח, מעניין ומסתורי:) אהבתי, תמשיכי
מותק:)
18/11/2012 18:11
תודה!
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: