התלבטתי מה לענות.
"הם התנגדו למעצר, הייתי חייב לעצור אותם" הסברתי.
"אבל איך מכות עוזרות לך לעצור אותם בדיוק?!" שאל עורך דינם בתקיפות.
נאנחתי. לא ידעתי איך להסביר את עצמי.
"כבוד השופט, אחד הנאשמים ניסה למכור לשוטר יונתן גבאי חבילות של סמים קשים. לאחר מכן הוא גם איים עליו באקדח. פקד לוי רדף אחרי החשוד. החשוד קיבל שריטות ומכות יבשות מהמרדף. במהלך המרדף פקד אייל לוי נחתך בכף ידו ולכן אזק את החשוד למין עמוד שנמצא בסביבה" הסביר עורך הדין איתן.
"פקד לוי, הסימנים שעל גופם של הנאשמים מעידים על אגרופים וחבלות. אתה נתת להם אגרופים?" שאל השופט.
"לא באופן מכוון" עניתי.
"טוב" סיכם השופט ודפק עם פטיש השופטים על השולחן, "מתוך המשפט הוחלט:
שלושת החשודים - אתכם יחקרו חוקרים אחרים מיחידת "יהלום" ופקד אייל לוי - אתה תישלח מפה למחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש)"
"לא, לא, לא, לא, לא" התפללתי בליבי, "איך יחקרו אותי?! ועל מה? ממתי חוקרים חוקר?!"
מוחי הוצף בשאלות קשות: מה אעשה? מה אגיד לחוקר? איך אוכל להראות שוב את הפרצוף שלי כשאחזור ליחידה? האם אזכה לחזור ליחידה?
בלית ברירה יצאתי מאולם הדיונים והתקדמתי לרכבי. אני צריך להגיע לחקירה ב-11:30.
הגעתי בול בזמן. לצערי הרב, נאלצתי לחכות על הספסל עד שיכניסו אותי, עצוב ומושפל.
אחרי 30 דקות של ישיבה באה שוטרת שנראית נעימה ורגועה אך רצינית מאוד, והכניסה אותי לחדר החקירות שלהם. בחדר ההוא היה שולחן גדול ושני כיסאות, אחד מול השני, בדיוק כמו חדר החקירות ביחידה שלנו.
"תן ידיים" אמרה. לא הבנתי למה היא התכוונה. לאחר שניות ספורות הבנתי את כוונתה, כשלהפתעתי הרבה היא שמה עליי אזיקים.
"למה שמים עליי אזיקים?" חשבתי לעצמי, "הרי אני בעצמי חוקר. מה אני כבר יכול לעשות?! להרוס דברים ולהתפרע?! אפשר לחשוב שאני עבריין..."
היא התיישבה במקומה והחלה לחקור.
"ככה אתה משתמש בכוח שלך?" שאלה והציצה בדף שהיה מונח על השולחן, "אתה אוזק חשוד לעמוד, משאיר אותו לבד... זה נראה לך רציני?"
"אני לא מבין מה לא בסדר" אמרתי.
"מה לא בסדר?" שאלה, "אתה אוזק חשוד לעמוד? מה, הוא כלב?"
"לא אבל מה אני אמור לעשות? נחתכתי ביד, כואב לי, איך אני אמור להחזיק אותו עכשיו ולהביא אותו למעצר בלי שהוא יברח?!"
"ואתה לא יודע שזה לא חוקי?"
"למה, זה לא חוקי?"
"שמע, אל תתחכם איתי. אני יכולה לקחת ממך את כל מה שרק עכשיו נתנו לך. אתה עובד ביחידה הזאת בקושי שבועיים ואתה רוצה כבר לעוף משם?!" שאלה בתוקפנות.
לא ידעתי מה לעשות עם עצמי ואיפה לקבור את עצמי.
מקווה שאהבתם:)
המשך - הערב:)
הערב/מחר אחר הצהריים - 2 סיפורים מטורפים:)
המשך יום טוב:)
 - סיפור מרתק, מותח ומעניין!');){kind=link}