"שב!" פקדתי עליו. החשוד התיישב בכיסא ואני ועידן התחלנו לחקור. כל הגוף שלו היה מכוסה בסימנים כחולים ובשריטות. ודאי מהמרדף שלי אחריו.
הצצתי בדף המידע שלקחתי איתי. שמו של החשוד הוא אלירן ברק.
"תקשיב, אלירן. ככה אתה רוצה לגמור את החיים שלך? בכלא?" שאלתי.
אלירן שתק.
"שמע, אתה יודע כמה מקבלים על סחר בסמים? מקבלים 3-5 שנים. אם אתה הולך לכלא לא יקבלו אותך יותר לשום מקום עבודה. ככה אתה רוצה לגמור?" שאל עידן בתקיפות.
אלירן המשיך לשתוק. כעבור מספר שניות התחיל לדבר:
"אני לא מוכר סמים ואני לא לוקח אותם. לא יודע למה עצרתם אותי".
"אתה והחברים שלך ניסיתם למכור סמים לשוטר סמוי וגם כיוונתם עליו אקדח. ואם אתה לא מאמין יש לנו הוכחה לכך" אמרתי והוצאתי את המצלמה המוסתרת שהייתה מוחבאת בכיסו של יונתן בזמן המעקב. הראינו לו את סרט הוידאו.
"זה לא אני" אמר בשקט.
"אתה חושב שאנחנו מטומטמים?!, איך לא אתה?!" צעקתי. כבר לא יכולתי לעצור את עצמי.
אלירן שתק שוב.
"תשמע, אלירן. אם אתה מחליט לשתוק או שאין לך אליבי נורמאלי אתה הולך מפה ישר לכלא לשנתיים או אפילו שלוש. שם תוכל לחשוב טוב אם זה אתה או לא אתה" אמר עידן.
"כדאי שתענה מהר כי הסבלנות שלנו מתחילה להיגמר" הוספתי.
"אני אומר לכם שזה לא אני!" צעק.
"לא אתה? יש לנו ערימה של ראיות נגדך!" כמעט צעקתי.
"יאללה, בוא נשמע" אמר אלירן.
"אוקיי," אמרתי, "קודם כל מצאנו בדירה שלכם חבילות של סמים וכל מיני מזרקים ודברים דומים. דבר שני אין לך אליבי, ודבר שלישי ניסיתם למכור סמים לשוטר סמוי"
"זה לא אומר כלום. אני לא אשם." אמר בשקט.
"כן? אם אתה לא אשם אז למה ברחת ממני כמו טיל?" שאלתי.
מקווה שאהבתם:)
המשך - היום בערב:)
יום טוב ושבת שלום:)


