התעוררתי בשעה 10:45 בבוקר (למרות שהשעון המעורר היה מכוון ל-12:00).
בקיצור, התעוררתי עם צלצול SMS. זה היה המספר של אורן:
"אני צריך אתכם ב-14:00 ביחידה. נפל לנו תיק חשוב מאוד ואני צריך שתצאו למעקב.
תודה על ההבנה, אורן"
לא היה לי כל כך כוח לעוד מעקב אבל אני צריך. בקיצור, קמתי, אכלתי, יצאתי עם אנג'ל, כיסיתי את כל הסלון שוב בצעצועים של כלב, והתחלתי להתכונן. כמו תמיד, נכנסתי לרכבי ונסעתי לביתו של יונתן.
"גם אתה קיבלת SMS מאורן?" שאל יונתן.
"כן" השבתי.
לאחר מכן יונתן סיפר לי שבעוד כמה חודשים הוא יוציא רישיון לאופנוע כבד.
הגענו ליחידה.
אורן חיכה לנו בכניסה.
"תקשיבו, אני צריך שתסעו שלושתיכם - שניכם וקארין עכשיו לרחוב ארבל 28 בראשון לציון. יש שם כמה חבר'ה צעירים סוחרי סמים. הם מסתירים שם ככל הנראה כמות גדולה מאוד" אמר.
"שתי שאלות, המפקד" אמר יונתן ומיד המשיך, "האחת - מי זאת קארין והשנייה - מי יחקור את רוזינסקי"
"אוקיי" ענה המפקד, "קארין רוזמן - חדשה אצלנו ביחידה. מתלמדת בקורס חוקרים. היא עומדת להצטרף אליכם במעקב הזה. עידן ומיכל יחקרו את רוזינסקי, אבל כרגע המעקב הכי דחוף. אז תעדכנו אותי"
"כן, המפקד" אמרנו שנינו.
מהיחידה יצאה לפתע בחורה גבוהה עם שיער שחור ארוך אסוף בקוקו. זיהיתי שזאת קארין רוזמן.
"נעים מאוד, קארין" אמרה לשנינו.
"נעים מאוד" השיב יונתן, "אני יונתן וזה אייל"
אני וקארין נכנסנו לרכב המשטרתי בחנייה ויונתן רץ להביא מכשירי קשר, מצלמה וכל מיני דברים כאלה. התחלנו לנסוע.
ברכב הייתה דממה. דממה מוחלטת (אולי חוץ מהג'י.פי.אס שכיוון אותי בדרך...).
לאחר 30 דקות הגענו. החלטנו שיונתן פורץ למקום (כשיש עליו מכשיר האזנה כמובן) והוא יתן לנו סימן לצאת מהרכב ולפרוץ גם אנחנו. יונתן יצא.
לאחר פחות מ-5 דקות הבנתי שהוא תפס אותם. הבנתי שהיו שם לפחות שלושה או ארבעה אנשים, כי שמעתי קולות שונים.
"לא כדאי לך להתעסק איתי!" צעק אחד מהם על יונתן במכשיר ההאזנה שלי. שמעתי הרבה קללות ולכלוך.
"אתה מתכוון להרוג אותי?!" צעק יונתן. הבנתי שזהו הסימן.
אני וקארין יצאנו במהירות מהרכב, כשיש עלינו אקדח, אזיקים ועוד כל מיני דברים דומים. רצנו במהירות שיא.
מקווה שאהבתם:)
המשך - מחר בבוקר:)
חג שמח והמשך יום טוב:)
');){kind=link}