שלחתי את המייל, הדפסתי העתק של הפרטים שמצאתי והרגשתי מרוצה מעצמי.
הלכתי לתת את הפרטים לאורן. דפקתי על דלת המשרד.
"מי זה?" שאל אורן מאחורי הדלת.
"אייל" עניתי.
"תיכנס, תיכנס, אייל" אמר אורן.
נכנסתי. אורן ישב מול המחשב ואני ישבתי מולו.
"נו, מה נשמע?" שאל המפקד, "יש חדש?"
"כן, קצת" אמרתי והושטתי לו את הדף עם ההעתק.
אורן קרא.
"טוב מאוד" אמר אורן בסיפוק, "תשמע, אתם יוצאים למעקב היום בלילה. כרגע אתה וויונתן משוחררים, עידן יישאר פה לעזור למיכל, אבל אני צריך אתכם בחצות פה, אני מבקש שתודיע להם.
"כן, המפקד" אמרתי ויצאתי לכיוון משרדם של עידן ויונתן.
"יונתן," פניתי אליו, "כרגע דיברתי עם אורן. הוא אמר לי שהיום בחצות אנחנו יוצאים למעקב לילי ושכרגע אנחנו משוחררים אבל עידן צריך יעזור לעזור למיכל במשהו ואז הוא ישתחרר. תודיע לו גם, בסדר?"
יונתן הסכים.
הלכתי למשרדי (שהוא כמובן חדר איסוף נתונים ומידע. הוא לא ממש המשרד שלי אבל אני נמצא שם רוב הזמן...), לקחתי את התיק ויצאתי מהיחידה.
כמו תמיד, הסעתי את יונתן ואמרתי לו שבשעה 23:50 אהיה מחוץ לביתו.
הגעתי הביתה וחשכו עיניי.
הבטתי בתדהמה בסלון המבולגן.
אנג'ל חייכה אליי בחיוכה המתוק והרגיעה אותי קצת.
פניתי מיד לסדר את כל הצעצועים שלה. זה לקח לי חצי שעה.
הלכתי להחליף בגדים ולאחר מכן שיחקתי עם אנג'ל הכלבה השובבה וגם לקחתי אותה לפארק.
בזמן שאני זורק אליה את הכדור חשבתי לעצמי מה אעשה עד חצות. לא עלה לי שום רעיון.
חשבתי שבינתיים אזמין אליי את האחיינים שלי, שני הבנים של אחותי נעמה, יותם בן ה-4 ורועי בן ה-7.
הלכתי לקחת אותם מבית הספר והגן לביתי. בקיצור, הם הפחיתו את השעמום עד חצות.
הלכתי איתם למשחק בבאולינג. שיחקנו רק אני ורועי, כי מסתבר שהכדור היה כבד מידי ליותם, אבל לפחות שלותינו נהנינו מהצ'יפס החם עם הקטשופ שהזמנתי. בקיצור, כיף חיים.
ככה בילינו עד 17:30 בערב. החזרתי אותם לביתם וגם אני חזרתי.
הלכתי מיד לישון קצת, אני צריך הרבה כוח למעקב הלילה.
ישנתי עד 21:00.
עד 23:45 ראיתי טלוויזיה וגם סיימתי ספר נפלא.
התחלתי להתארגן ויצאתי לאסוף את יונתן.
יונתן היה שקט כמו דג וגם אני.
הגענו ליחידה.
הסבר על הדמויות מופיע בצד ימין למטה מתחת ל"חוקים של הבלוג":)
המשך - היום בערב/מחר בבוקר
מקווה שאהבתם:) אשמח אם תגיבו:)
חג שמח ויום טוב:)
');){kind=link}