עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אודות

אוהבים לקרוא סיפורים מעניינים ומטורפים? הגעתם בדיוק למקום הנכון!
כאן תמצאו את כל הסיפורים החמים, המעניינים והמטורפים שיש!
בכל שבוע תמצאו בבלוג המון סיפורים מוזרים, מצחיקים, מטורפים ובעיקר מעניינים:)
בנוסף, אני כותבת בבלוג סיפור, סיפור מותח ומרתק על יחידת חקירות של משטרת ישראל.
נ.ב.: כל השמות שאני מחברת בסיפור הם דמיוניים ואני לא מתכוונת לפגוע באף אחד!
(הסבר על הדמויות נמצא למטה מצד ימין, מתחת ל"חוקים של הבלוג".)
מקווה שתהנו בבלוג שלי:)
דרך אגב, אתם מוזמנים להיכנס לבלוג מגניב בטירוף של חברה טובה שלי העוסק בסיפור פנטזייה מותח:)
הכתובת:
bloggergirl.bloger.co.il/
חברים
Wendy
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
ארכיון
על הדמויות בסיפור:
תומר סולומון - חוקר מצטיין בשב"כ. לאחר שירותו הצבאי בחיל המודיעין הלך ללמוד ולהסתובב בעולם במשך 3 שנים. חזר לעבוד במשטרת ישראל בתור חוקר ביחידה. בן 27.

מיכל אפלברג - רכזת היחידה. חוקרת רצינית ומנוסה, בעלת ותק ארוך טווח בתחום. סגניתו של מפקד היחידה יואל שרון. אוספת נתונים על מקרי רצח ופשע מיוחדים וקשים במיוחד, שהיחידה צריכה לפתור. בת 32.

יואל שרון - מפקד היחידה. עבד שנים רבות במודיעין ובשב"כ. הקים את יחידת החקירות. בן 40.

עידן הראל - חוקר סמוי שעובד יחד עם יונתן. צורף ליחידה לאחר שעזר לתפוס חבורת מחבלים שתכננה פיגועים בארץ. בן 24.

יונתן אוחיון - החוקר הסמוי הצעיר ביותר ביחידה שעובד יחד עם עידן. צורף ליחידה לאחר שסיים בהצטיינות קורס חוקרים. במקום לשרת בצה"ל עובד ביחידת החקירות לאחר שעזר לתפוס חבורת סוחרי סמים בתקופת התיכון. בן 19.

מורן אוסטרובסקי - מצטרפת ליחידה באחד הפרקים. מתלמדת ביחידה והחלה ללמוד בקורס חוקרות. שאפתנית מאוד. בת 22.

עמוס אזולאי - מדובב של המשטרה. מופיע בכמה וכמה פרקים. עוזר ליחידה מפעם לפעם בהוצאת מידע מהחשודים. בן 38.

נדב רומנו - אחראי על מערך הלוגיסטיקה ולארגון ביחידה - דואג להסעות לבתי המעצר, לצווים, לארגון ולמחשבים. בן 29.
קצת עליי:
היי, אני שמחה שהגעתם לבלוג שלי ^^
אני בת 18, מלש"בית לפני גיוס.

אוהבת לכתוב סיפורים על משטרה ושוטרים, זה תחום שמאוד מאוד מעניין אותי.

אני יודעת ואוהבת לעזור לאנשים בבעיות, ואפשר להגיד שיש לי ניסיון, אז אם בא לכם להתייעץ בתגובות, לשאול, לדבר... אתם מוזמנים.

ו....זהו,
היה נעים להכיר.
תבואו לבקר :)

סיפור חדש - החוקר (פרק 8)

02/10/2012 14:54
מותק:)
סיפור חדש - החוקר

אני ומיכל ניסינו לחשוב בהיגיון ובמהירות.

"ארבע מאחד, ארבע מאחד, האם שומע? מה לעשות?" אמר עידן.

"שתיים מאחד, שתיים מאחד. תיכנסו לשם בלי נשק בינתיים" אמרה מיכל לעידן.

"השתגעת?" התפרצתי, "ואם הוא יכוון עליהם את האקדח?"

"תירגע, יש איתם כמה שוטרים.  עידן ויונתן ייכנסו בינתיים וידברו עם הבן אדם ואז השוטרים יתפרצו לשם" הרגיעה אותי מיכל.

המתנתי בעצבנות אך בסבלנות לדיווחים מהשטח.

חלפה רבע שעה ואין דיווחים. ככה זה בעבודה הזאת, צריכים להיות סבלניים.

קמתי והרתחתי מים בשביל קפה.

אנג'ל הכלבה המסכנה... בטח משתעממת עכשיו בבית.

אחרי 40 דקות של שעמום מיכל החליטה להתקשר לנייד של עידן. הוא לא ענה. המשכנו להמתין בעצבנות...

כעבור 10 דקות עידן חזר אלינו מהנייד.

"איפה אתם?" שאלתי, "כמה זמן לקח לכם?"

"אל תשאלו" אמר עידן, "אני ויונתן נכנסנו לשם בלי הנשק. דיברנו איתו קצת אבל לא ידענו איך לסמן לשוטרים להיכנס ולהתנפל עליו"

"אז איך בכל זאת הצלחתם?" שאלתי בסקרנות.

"בסוף איכשהו יונתן הצליח להעביר סימן לשוטרים שיכנסו" אמר עידן. הוא נשמע ממש עייף.

"ואיך הכל נגמר?" שאלתי.

"בסוף הם ירו דרך חלון אחר, נכנסו, אזקו אותו ויונתן שחרר את האישה. כרגע האישה בדרך לבית החולים באמבולנס והחשוד בהסעה לבית מעצר. אני ויונתן עולים עכשיו על הרכב" אמר עידן.

"טוב מאוד, אני שמח. אתם כבר בדרך?" שאלתי.

"כן, תכף נגיע" אמר עידן.

"אוקיי. ביי" אמרתי וניתקתי.

כעבור מספר דקות יונתן ועידן הגיעו. הם נראו קצת צולעים ובעיקר עייפים. מיד כאשר הם הגיעו הם שלחו מייל למשטרה ושלחו פרטים (מסתבר שביחידה הזאת לפני או אחרי כל צעד שעושים צריך ליידע את המשטרה..):

"בקשר למקרה בראשון לציון בתאריך ה-28.9.2012:

תיאור המקרה:  אדם חמוש מתל אביב חטף אישה מהאיזור ותכנן לרצוח אותה. במזל האירוע נחסך ממנה. חוקרים סמויים של יחידת החקירות "יהלום" איחדו כוחות יחד עם משטרת ישראל (מרחב ראשל"צ). נכון לשעה זו החשוד מובא לבית מעצר והאישה בבית החולים.

שמות:

טליה פפר

ישי מרציאנו

חוקרים (יחידת יהלום)

יונתן גבאי

עידן הראל

משטרת ישראל

נהוראי בן דב

ערן כהן

עומר בן טוב

תודה ויום טוב."

 

"בסדר. סיימתם את עבודתכם להיום. אתם יכולים ללכת הביתה. מחר ב-8:00 בבוקר אני צריך את כולכם כאן." אמר אורן.

כרגיל, הסעתי את יונתן לביתו, נפרדתי ממנו לשלום, נסעתי לביתי, אכלתי, הוצאתי את אנג'ל (הכלבה שלי) והבטחתי לה שמחר אשאיר לה קצת צעצועים לשחק בהם עד שאחזור.

 

נ.ב: כל השמות שכתובים בסיפור הם דמיוניים ואני לא מתכוונת לאף אחד!

המשך - היום בערב/מחר בבוקר:)

מקווה שאהבתם:)

יום טוב וחג שמח:)

 

Wendy
02/10/2012 14:57
המשךךך......:)))))
מותק:)
02/10/2012 15:00
בקרוב:)
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: