ההסבר על הדמויות מופיע למטה בצד ימין מתחת ל"חוקים של הבלוג"
יצאנו מהרכב והלכנו לכיוון הספסל בשדרה ששם קבענו להיפגש עם העדים. בזמן שחיכינו ניצלתי את הזמן והתחלתי לשאול את יונתן שאלות אישיות.
"מה לומדים בקורס חוקרים?" שאלתי בסקרנות.
"לומדים קרימינולוגיה (חקר רצח) ,איך לחקור חשודים ואיך להיות חוקר סמוי" הסביר יונתן והמשיך, "צריך להיות רציניים ואחראיים ואסור להראות לחשוד שאתה חלש נגדו, ובחקירה סמוייה מסבירים איך להסתתר ולעקוב אחרי חשוד, כך שלא יגלה שעוקבים אחריו".
"ומה אתה ועידן עושים בחקירה סמוייה?" המשכתי להטריד בשאלות.
"אנחנו מסתתרים מאחורי עצים ושיחים או בתוך רכב עם חלונות שחורים, אני מצלם ועידן רושם פרטים, וכשתופסים את החשוד ורק אחרי שבטוחים באלף אחוז שזה הוא, אפשר לשים עליו אזיקים ולהביא אותו לחקירה"
"וכמה זמן אתה עובד ביחידה?" המשכתי לשאול ללא הרף.
"חודשיים וחצי" השיב יונתן במהירות כי בזוית העין כבר שם לב לעדים שהלכו והתקרבו.
"שלום, צהריים טובים" בירכנו לשלום את שלושת העדים שראו את הרצח.
"שלום" השיבו במהירות ובקול נמוך. ודאי היו עדיין בהלם ממה שקרה.
"אני מבקש מכם עכשיו לבנות קלסתרון של הרוצח לפי מה שראיתם. כשתסיימו להרכיב את הקלסתרון תוכלו לתת לנו אותו וללכת כל אחד לדרכו" הושיט להם יונתן לוח, דבק מגע ואביזרים שיעזרו להרכיב את הקלסתרון, כמו לדוגמה כמה פלסטיקים בצורת אפים, עיניים, שיער ושפתיים. כך המתנו במשך 40 דקות עד שהעדים סיימו. כשהבטתי בקלסתרון שמתי לב לאדם בעל פנים מוזרות המורכב מחלקי פלסטיק. אני ויונתן אמרנו תודה לעדים, לקחנו את הקלסתרון והתקדמנו לכיוון הרכב. במשך כל הנסיעה שתקנו. אני התרכזתי בנהיגה ויונתן התרכז בקלסתרון. כשהגענו מיהר יונתן להיכנס פנימה ואני בעקבותיו. הוא נכנס לחדר איסוף מידע וכתב מייל למשטרת ישראל:
"בקשר לרצח האישה הקשישה בנתניה בתאריך ה-15.9.2012
החוקרים יונתן גבאי ואייל לוי ערכו בתאריך ה-27.9.2012 בשעה 17:50 תשאול של שלושת העדים לרצח הנ"ל (הנזכר למעלה).
העדים יצרו קלסתרון של החשוד."
לאחר מכן יונתן צירף גם תמונה של הקלסתרון ושלח את המייל.
"זהו" אמר יונתן, "עכשיו צריך להתקשר לאורן ולהגיד לו שחזרנו מהתשאול".
יונתן התחיל לחייג מספר בפלאפון הנייד.
"המפקד?" שאל יונתן.
"כן?" ענה המפקד.
"רציתי להגיד לך שחזרנו מהתשאול. העדים יצרו קלסתרון של החשוד ברצח. הקלסתרון נשלח למשטרה וכעת הם מנסים לברר מי החשוד" אמר יונתן.
"טוב מאוד, אני שמח" אמר אורן בסיפוק, "אתם יכולים ללכת הביתה, מחר ב-8:00 אתם צריכים להיות כאן"
"כן, המפקד" אמר יונתן.
בדרך הביתה נתתי טרמפ ליונתן. מתברר שהוא גר לא רחוק ממני. הבטחתי לו שגם מחר אבוא לאסוף אותו. נפרדנו לשלום ונסעתי לדרכי.
האמת, אני חושב שאני אוהב את העבודה הזו. היא קשה מאוד ודורשת הרבה, אבל גיליתי שיש לה גם צדדים טובים. חזרתי הביתה, אכלתי ארוחת ערב, הוצאתי את הכלבה שלי (אנג'ל), חזרתי ונכנסתי למיטה. אני נהנה מאוד לעבודה הזו ומחכה למחר.
מקווה שאהבתם:)
המשך - בעוד כמה דקות
הפרק של היום - מותח ומעניין מתמיד!
חג שמח:)
');){kind=link}