עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אודות

אוהבים לקרוא סיפורים מעניינים ומטורפים? הגעתם בדיוק למקום הנכון!
כאן תמצאו את כל הסיפורים החמים, המעניינים והמטורפים שיש!
בכל שבוע תמצאו בבלוג המון סיפורים מוזרים, מצחיקים, מטורפים ובעיקר מעניינים:)
בנוסף, אני כותבת בבלוג סיפור, סיפור מותח ומרתק על יחידת חקירות של משטרת ישראל.
נ.ב.: כל השמות שאני מחברת בסיפור הם דמיוניים ואני לא מתכוונת לפגוע באף אחד!
(הסבר על הדמויות נמצא למטה מצד ימין, מתחת ל"חוקים של הבלוג".)
מקווה שתהנו בבלוג שלי:)
דרך אגב, אתם מוזמנים להיכנס לבלוג מגניב בטירוף של חברה טובה שלי העוסק בסיפור פנטזייה מותח:)
הכתובת:
bloggergirl.bloger.co.il/
חברים
Wendy
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
ארכיון
על הדמויות בסיפור:
תומר סולומון - חוקר מצטיין בשב"כ. לאחר שירותו הצבאי בחיל המודיעין הלך ללמוד ולהסתובב בעולם במשך 3 שנים. חזר לעבוד במשטרת ישראל בתור חוקר ביחידה. בן 27.

מיכל אפלברג - רכזת היחידה. חוקרת רצינית ומנוסה, בעלת ותק ארוך טווח בתחום. סגניתו של מפקד היחידה יואל שרון. אוספת נתונים על מקרי רצח ופשע מיוחדים וקשים במיוחד, שהיחידה צריכה לפתור. בת 32.

יואל שרון - מפקד היחידה. עבד שנים רבות במודיעין ובשב"כ. הקים את יחידת החקירות. בן 40.

עידן הראל - חוקר סמוי שעובד יחד עם יונתן. צורף ליחידה לאחר שעזר לתפוס חבורת מחבלים שתכננה פיגועים בארץ. בן 24.

יונתן אוחיון - החוקר הסמוי הצעיר ביותר ביחידה שעובד יחד עם עידן. צורף ליחידה לאחר שסיים בהצטיינות קורס חוקרים. במקום לשרת בצה"ל עובד ביחידת החקירות לאחר שעזר לתפוס חבורת סוחרי סמים בתקופת התיכון. בן 19.

מורן אוסטרובסקי - מצטרפת ליחידה באחד הפרקים. מתלמדת ביחידה והחלה ללמוד בקורס חוקרות. שאפתנית מאוד. בת 22.

עמוס אזולאי - מדובב של המשטרה. מופיע בכמה וכמה פרקים. עוזר ליחידה מפעם לפעם בהוצאת מידע מהחשודים. בן 38.

נדב רומנו - אחראי על מערך הלוגיסטיקה ולארגון ביחידה - דואג להסעות לבתי המעצר, לצווים, לארגון ולמחשבים. בן 29.
קצת עליי:
היי, אני שמחה שהגעתם לבלוג שלי ^^
אני בת 18, מלש"בית לפני גיוס.

אוהבת לכתוב סיפורים על משטרה ושוטרים, זה תחום שמאוד מאוד מעניין אותי.

אני יודעת ואוהבת לעזור לאנשים בבעיות, ואפשר להגיד שיש לי ניסיון, אז אם בא לכם להתייעץ בתגובות, לשאול, לדבר... אתם מוזמנים.

ו....זהו,
היה נעים להכיר.
תבואו לבקר :)

הכלב שלא עוזב את קבר בעליו כבר 6 שנים!!

16/09/2012 17:41
מותק:)
סיפורים מטורפים

אני ממשיכה בספיישל החגיגי של הבלוג לרגל השנה העברית החדשה עם הסיפור השני:

 

אם למישהו היה ספק אי פעם שהכלב הוא חברו הטוב ביותר של האדם, הסיפור הזה מראה עד כמה עמוקה יכולה להיות חברות בין כלב לבעליו. קפיטן, רועה גרמני מווילה קרלוס פז קורדובה (ארגנטינה), ברח מהבית אחרי שמיגל גוזמן, הבעלים שלו נפטר בשנת 2006. שבוע לאחר מכן, משפחת גוזמן מצאה את הכלב יושב ליד קברו במרכז ארגנטינה.

 

מיגל גוזמן אימץ את קפיטן בשביל בנו, דמיאן, בשנת 2005, ולמרות זאת נוצר קשר ייחודי בין מיגל לכלב. שנה בלבד לאחר מכן מיגל מת אבל קפיטן לא התכוון לתת לדבר זניח כמו המוות להפריד בינו לבין חברו האהוב. בשש השנים האחרונות הוא ניצב ליד הקבר, שומר על בעליו, ולא מראה סימני עייפות.

 

ורוניקה, אלמנתו של מיגל, סיפרה שהמשפחה חשבה בתחילה שקפיטן נדרס. "רק שבוע לאחר שמיגל נקבר והלכתי יחד עם בני לחלקת הקבר ראינו אותו", היא סיפרה. "הוא רץ אלינו, נבח ויילל - זה נשמע כאילו הוא בוכה". מה שמוסיף מיסתורין לכל הסיפור זו העובדה שוורוניקה מעולם לא הביאה את הכלב לבית הקברות לפני כן.

 

"אין לנו מושג איך הוא מצא את המקום", היא אמרה. "על אחת כמה וכמה לא ברור איך הוא ידע לעמוד בדיוק ליד הקבר הנכון". לדבריה, בנה והיא ניסו לקחת את קפיטן הביתה כמה פעמים במהלך השנים, אבל הוא תמיד חוזר לאותה חלקת קבר. "הוא פשוט הופיע כאן יום אחד והתחיל לשוטט בין כל הקברים עד שנעמד ליד הקבר הנכון", סיפר הקטור בקגה, מנהל בית העלמין, שדואג יחד עם צוותו להאכיל את הרועה הגרמני הנאמן.

 

"במהלך היום הוא מסתובב באזור בית הקברות אבל תמיד חוזר ישר לקבר הנכון", אמר הקטור. "באופן מדהים, מדי ערב בדיוק בשעה שש הוא נשכב על המצבה ונשאר שם כל הלילה". צוות בית העלמין מטפל בכלב במסירות והם אפילו הזמינו לו וטרינר פעם אחת כשהופיע משום מקום עם רגל שבורה.

 

לדברי הקטור, אנחנו יכולים ללמוד דבר או שניים מקפיטן. "אני מרגיש שהכלב הזה מלמד את כל בני האדם שיעור חשוב לגבי שימור הזיכרון של אלו שאהבנו ואינם עוד", הוא אמר. דמיאן, בעליו החוקיים של הכלב כבר בן 13, ולמרות שהוא ממש היה רוצה את קפיטן בבית, הוא מבין את הקשר המיוחד עם אביו שאי אפשר לנתק. "אני חושב שהוא הולך להיות שם עד ליומו האחרון", הוא אמר. "אבל זה בסדר - הוא שומר על אבא שלי".

 

מה דעתכם? הגיוני או לא?

 

שני הסיפורים הבאים יעלו מחר (כתבתי שבעוד 30-45 דקות אבל בסוף זה לא יצא...), יש למה לחכות! 

אז... שהתפוח בדבש יהיה טעים חח:)

שנה מתוקה לכל בית ישראל!!!

 

Ghost Dog
16/09/2012 18:06
אני יודעת.. כבר ראיתי כלב פעם אחת נשאר יושב ליד קבר.. וראיתי אותו ליד אותו הקבר כבר במשך שלוש שנים רצופות...
רק שבישראל לא ממש דואגים לכלבים.. הכלבה הזו הייתה לבנה ידידותת ומקסימה.. אבל היא הייתה עצובה... מלאה פרעושים וקרציות... נתנו לה אוכל פעם אחת כשבאנו...
אבל לא יכלנו לבוא כל יום לתת לה אוכל...
מותק:)
16/09/2012 18:22
נכון, לצערי לא ממש דואגים לכלבים בישראל, אבל כל הכבוד לכם שהאכלתם אותה!
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: